״כדי לרקוד, הנשמה שלך צריכה לדבר לנשמה אחרת, והטנגו איננו יוצא דופן במובן זה. מהצעד הראשון ועד לפעימת המקצב האחרונה, עליך למסור עצמך לריקוד כדי להתחבר באמת לשותף שלך ולחוש את הרגש שמאחוריו.״
הטנגו הוא אחד מסגנונות הריקוד הפופולריים ביותר בעולם, ומקורו במאה ה-19 המאוחרת לאורך פרברי הגבול של אורוגוואי וארגנטינה: ריו דה לה פלטה.
הטנגו הארגנטינאי שונה מהטנגו הרגיל בכך שלא מתכננים בו את הצעדים כלל, ומכאן שהוא מסתמך על יכולת האלתור של הרקדנים בלבד, וכל ריקוד מקבל את הייחודיות שלו.
סצנת הטנגו לא נרדמת אף פעם בבואנוס איירס המרהיבה, שלאורכה ולרוחבה מפוזר מערך של מילונגות (אירועי טנגו) בשעות הלילה המאוחרות.
על מנת להבין לעומק את הריקוד שהוא סימן ההיכר של ארגנטינה, ישב איתי עם המורה ורקדן הטנגו הארגנטינאי, הקטור מרציאנו סלינאס, לשיחה על טנגו וכל מה שקשור אליו.
איתי: הטנגו בארגנטינה מצייר תמונה מאוד רומנטית בדמיוני, מה הופך אותו לכל כך מיוחד?
הקטור: הטנגו נולד בפרברים הקטנים של ריו דה לה פלטה, וכיום הוא בעל הכרה עולמית במוזיקה ובריקוד. במהלך התפתחותו של הטנגו הארגנטינאי, זוגות משנים את שותפיהם בין הטנדה לטנדה המוזיקלית, האיש ׳המהנהן בראשו׳ מזמין את האישה לרקוד איתו, זה כמעט כמו חוק שאינו נאמר בקול.
הריקוד מבוצע על ידי זוגות באירועים חברתיים והתנועות הכוריאוגרפיות מאולתרות בהתאם, כתלות במומחיותו של כל רקדן.
אז כמורה טנגו וכרקדן טנגו ארגנטינאי, כשאתה עולה לבמה כדי להופיע, מה אתה מרגיש?
אישית, הטנגו לא רק מאפיין אותי אלא גם ממלא את הנשמה שלי. אני צריך שהטנגו יחיה איתי פיזית ורוחנית.
אני אוהב לרקוד ולבדר, אז כשאני עולה לרקוד אני מרגיש תחושה נהדרת של סיפוק עצמי, וכדי לחלוק את הרגש הגולמי הזה עם הקהל, אני מתחבר קודם כל לעצמי ולאחר מכן לשותפה שלי.
איזו תחושה מעצימה. אז תמיד הייתה לך תשוקה לריקוד, גם כילד?
ובכן, מגיל צעיר ההורים שלי שלחו אותי לטייל בדרך המחול. ההשפעה של המשפחה הייתה חשובה מאוד – המשפחה שלנו נהגה להתאסף בביתה של סבתי סביב המדורה, כאשר חלק מנגנים בגיטרה והשאר שרים.
לפעמים היו הדודים משוויצים בריקוד צ׳קררה וזמבה, שני סגנונות ריקוד עממיים מסורתיים פופולריים במחוז שלי, סנטיאגו דל אסטרו.
איזו סביבה נהדרת לגדול בה. יש לך זכרון ילדות בולט כלשהו?
לסבתי הייתה תשוקה כל כך גדולה למוזיקת טנגו, אני זוכר עד היום איך הייתה מדליקה את הרדיו בכל בוקר ומאזינה לתחנת הטנגו.
אך למעשה, העניין והסקרנות שלי נבעו מהחלטתי לעבור לעיר הגדולה, בואנוס איירס, כדי להתמחות ולהמשיך את לימודי המחול והפולקלור שלי באוניברסיטה הלאומית לאומנות.
זה היה הרגע בו גיליתי את המילונגות ואת התשוקה שלי לטנגו.
תוכל לספר לי יותר על היסטוריית הטנגו בארגנטינה?
ובכן, כפי שציינתי קודם, ריו דה לה פלטה שלאורך הגבול בין ארגנטינה לאורוגוואי, היה מקום היוולדו של הטנגו במאה ה-19, וזה מדהים שהיום אפשר לומר שמדובר בתופעה תרבותית גלובלית הקיימת בכל העולם.
עם זאת, הטנגו לא התקבל כל כך טוב בחברה בהתחלה. בקו הגבול הייתה התמקדות גדולה בהגירה, ואלו שהגיעו לנמל יכלו לבקר בבתי הבושת ברגע שנחתה כאן כף רגלם.
באותם בתי בושת, הגברים חיפשו נשים לבלות איתן, מה שלבסוף הוביל לכך שאת ריקוד הטנגו רקדו שם יותר ויותר.
מכאן שלטנגו לא ממש הייתה קבלה חברתית בהתחלה. עם זאת, לאחר שהגיע לצרפת דרך מקהלות וזמרים פופולריים כמו קרלוס גארדל המוכשר, גם בואנוס איירס מהר מאוד קיבלה את הטנגו באופן נרחב.
ארנגטינה תמיד הייתה פתוחה למהגרים בשלבים שונים בהיסטוריה שלה, ואני חושב שזוהי נקודה מהותית בהולדתו של הטנגו.
הטנגו נוצר מהשפעתן של תרבויות שונות שנוכסו על ידי המדינה, וכיום הוא ידוע גם כסגנון מוזיקה וגם כסגנון מחול.
אז היית אומר שהטנגו הוא חלק חשוב בזהותה של ארגנטינה?
אני סבור שארגנטינה מזוהה בעולם עם הטנגו, אבל אני מאמין שהטנגו יותר מייצג את בואנוס איירס מאשר את כל המדינה, בשל התרבות הפופולרית של העיר.
הדבר דומה לקשר של הצ׳מאמה לחוף, של הצ׳קררה לסנטיאגו דל אסטרו, ושל הקרנבליטו לפונה חוחניה.
הצבע, האנשים והאווירה הקסומה של בואנוס איירס הופכים אותה למקום המושלם ללימוד הטנגו וביצועו בארגנטינה.
ציינת שמשפחתך שיחקה תפקיד ביצירת התשוקה שלך לטנגו. איזו עצה היית נותן לאלו שלהוטים להתערבב בעולם הזה?
הייתי מציע שיבקרו קודם במילונגות, על מנת להבין באמת את הריקוד, את המקורות ואת התרבות. אחרי שמבינים את התשוקה שמאחורי הריקוד, הייתי מציע ליצור קשר עם מורי טנגו אמיתיים ולדבר איתם על מנת לקבל נקודת מבט שונה, כי ישנם הרבה מדריכים אופורטוניסטים שחושבים בעיקר על העסקים.
אנחנו עוזבים עם חומר למחשבה. מה זה אומר לחיות חיים טובים?
אני לא חושב שבאמת קיים דבר כזה ׳חיים טובים׳. צריך לחיות את החיים, וכל אדם אחראי בנוגע לאופן בו הוא חי אותם.
צריך לאזן בין כל הדברים בחיים ולהתחבר לאני הפנימי.
אחרי השיחה עם הקטור, ניכר שהריקוד והוראת הטנגו הארגנטינאי הם יותר מסתם תחביב או קריירה עבורו; זוהי תשוקת חייו. אנחנו ב-Red Pineapple אוהבים לפגוש ולהתחבר עם אנשים מכל פינות העולם, ללמוד מה הופך את עבודתם למיוחדת כל כך, ולקבל הצצה לתרבות של מדינתם.
בואו איתנו לטייל בעולם הטנגו בבואנוס איירס, ולפגוש את הקטור בדרך.
