באהיה היא מדינה בצפון-מזרח ברזיל הכוללת את אזור החוף האטלנטי, אזור המטעים של מפרץ באהיה ואזור הפלאנלטו הפנימי. באזור ניכרות השפעות של תרבות אפריקנית, שהגיעה יחד עם המוני עבדים שהובאו לאזור במאה ה-16. בירתה של המדינה היא סלוודור דה באהיה, בה ניכרים שמחת החיים, אהבת המוזיקה והקצב הברזילאי וחיי הלילה הסוערים, יחד עם אוכלוסיה מקומית בעלת שורשים אפריקאיים שעדיין משמרת טקסים ופולחנים של דת הקנדומבלה, לצד חופים מרהיבים, שווקים ואתרים בעלי מורשת היסטורית ענפה.
שפאדה דיאמנטינה – פיסת גן העדן שמושכת את הברזילאים לטייל בה
השאפדה הינה שמורת טבע ענקית המכילה בתוכה נהרות תת קרקעיים, עצי קקטוס משוננים, ביצות, מערות, הרי שולחן יפיפיים, מישורים אינסופיים ונופים דרמטיים. השמורה נחשבת לאחד האזורים הטבעיים המרתקים ביותר של ברזיל. נופיה הייחודים של השמורה נוצרו בעקבות נסיגתו החוזרת ונשנית של הים שהציף בעבר את מדף היבשה. עם השנים, התגלו המלון מרבצי יהלומים באזור ואלו משכו את כורי היהלומים לאזור.
העיירה לנסויס שהוקמה כמרכז סחר בסחורות ובעבדים לצורכי עבודת המכרות וחוות הסוכר, וממוקמת "בהר הסינקורה" באזור של ה"לבראס דיאמנטינוס", מהווה בסיס יציאה נוח ומפנק ממנו תוכלו לצאת בטיול עצמאי עם מדריך מקומי. העיירה נמצאת בלב השמורה הענקית, כ- 7 שעות נסיעה מהעיר סלוודור (או בטיסה של כשעה וחצי).
חגיגות היאמנז'ה -טיול לנוסע העצמאי לברזיל
העיר האפריקאית ביותר בדרום אמריקה, סלוודור דה באהיה, בה נולדה הקפוארה, אומנות הלחימה הדרום אמריקאית, ובה מתקיים גם מדי שנה בסוף חודש פברואר, הקרנבל הגדול של ברזיל, מחביאה בתוכה חגיגה נוספת, אותנטית ומרגשת – החגיגה לאלה יאמנז’ה.
יאמנז'ה היא האלה הפופולרית ביותר, בעיקר במדינת באהיה. המעניין הוא שבאפריקה יאמנז'ה לא הייתה האלה החשובה ביותר, וחשיבותה עלתה דווקא בברזיל. לא קשה להבין למה: אומה השוכנת על החוף, ורבים מאנשיה דייגים, שיוצאים בסירות רעועות לים הפכפך, חולקים כבוד למלכת הים, זו שמחוללת את הסערות. יאמנז'ה לבושה בתכלת ושמלתה רקומה בצבעי לבן וכסף. היא דומה לבתולת ים, סירונית. יש לה שיער ארוך שחור, לראשה כתר וכוכב בצבע כסף. היא אמם של כל אלה שגרים ליד הים ומתפרנסים ממנו. בפולקלור הבאהייני מספרים על דייגים ומלחים שטבעו – ויאמנז'ה לקחה אותם אליה. בספריו של הסופר הברזילאי ז'ורז' אמאדו, נפרס עולמם הקשה של הדייגים, של המלחים ושל הנשים המחכות ומתפללות אל האלה כדי שתחזיר אליהן את הגברים שלהן. אבל בבאהיה יודעים שלא רק תפילות יעשו את העבודה. כמו באפריקה, גם בסלוודור מביאים מנחות ומתנות כדי להודות לאלה על שהביאה להם יבול דגה, ובעיקר על כך שהחזירה אותם בשלום הביתה.
החגיגות מתחילות השכם בבוקר, אז מתקבצים מאות מאמינים בבגדים לבנים מעוטרים בשרשראות חרוזים לבנים וכחולים במקדשה של אלת הים ברובע ריו ורמליו שנמצא לחופה של העיר, כשבידיהם סלי קש ענקיים מלאים בסבונים, פרחים, בשמים, רצועות צבעוניות, תכשיטים ושאר מתנות השייכות למין הנשי.
