ריאד (״גינה״ בערבית) בנוי לרוב סביב חצר פנימית בעלת מזרקה במרכז שמוקפת בחומה גבוהה. ריאד ״הסוד של ג׳רדין״ במרקש הוא דוגמא אינטימית, עם שלושה חדרים ושתי סוויטות שיכולים להכיל עד 13 אורחים בסך הכל.
חדרי האמבטיה עוצבו מטדלקט, טיח מרוקאי עתיק. בשתי הסוויטות ישנם קמין עץ ואריחי זיליג׳.
הגגות הוורודים המרהיבים מציעים ראות טובה להרי האטלס שבמרחק, ויוצרים סביבה מושלמת לארוחות ביתיות (הידידותיות גם לטבעונים ולצמחונים).
הבעלים סיריל וג׳וליאן החליטו לשמור את הסביבה הרגועה שלהם לאורחים בלבד ולמנוע את נוכחותן של עיניים חטטניות ושל עדשות מצלמה של טלפונים. אחרי הכל, הלך הרוח בריאד מאופיין בדיסקרטיות ובאווירה רגועה.
ריאד ״הסוד של ג׳רדין״ נבנה כביטוי לרגשותיו הרומנטיים של איש עשיר ממרקש בתחילת המאה ה-20. לעתים קרובות הריאדים נבנו בזוגות ובסמוך זה לזה, על מנת לשכן את האישה ואת המאהבת גם יחד.
כיום, עם זאת, ישנו ספא הממוקם בסמוך לריאד עבור האורחים, שבאפשרותם להחליק מהחדר בנוחות הישר לחמאם.
סיריל וג׳וליאן, זוג אוהבים מפריז שהשתכנו במרקש על מנת להתחיל פרק חדש כשותפים עסקיים, עבדו בעבר בתעשיית האופנה – סיריל כדוגמנית וצלמת, בעוד שג׳וליאן השתמש בחוש האופנתי שלו כדי לייעץ למותגי פאר צעירים.
בהשראת אורח חיים אנטי-מודרני, הם רכשו ריאד מתפורר שמצאו באזור באב דוקאלה, ועיצבו אותו מחדש, תוך מתן תשומת לב למסורות האמנותיות המקומיות, עם עבודת עץ סריגית, עבודות פסיפס צבעוניות ומציאות משווקי פשפשים. את המבקרים מקבלים בבואם כלבי הבית הידידותיים.
סיריל מצלמת אותם לספר האורחים עם פולרויד לפני הפרידה מהם. ריאד ״הסוד של ג׳רדין״ הוא בית-רחוק-מהבית, לאלה שמכירים אותו.
