זה עשוי להיות השילוב התרבותי המושלם ביותר של כל הזמנים. ממש במרכזה של מקסיקו סיטי – הידועה מאוד בשל המוזיאונים העכשוויים שבה ודוכני הטאקו ששווים לגמרי את הטיסה אליה, כמו גם בשל הרעש, התחבורה והצפיפות המסחררים שלה – נמצא בית המלון החי ביותר בעיר. ריוקאן, בית הארחה חדש ושקט להפליא, שעוצב כריוקאן יפני (כפי שבטח ניחשתם) עם עץ בהיר, נפתח בפברואר, במרחק של 10 דקות הליכה מהמוזיאון לאומנות מודרנית, ברובע המתפתח של העיר – טוקיו הקטנה.
ריו קאן עוצב בהשראת הבתים מהמאה השמינית שתיירים נוהגים לבקר בהם בקיוטו. עשרת חדריו, העשויים מאבן טרצו מקומית ומעץ, מתהדרים בשטיחי טטאמי ובקירות החלקה. (מחיר החדרים הכפולים – החל מ-150$.) החלל הפנימי מסודר ולא עמוס בפרטים, עם קווים נקיים וגווני אדמה, על מנת לחקות את ארץ המקור (ואתם גם לא תפספסו את המלון בין בנייני האיזור, שעוצבו בסגנון ספרדי יותר; החזית עוצבה לחקות את הקפלים של נייר אוריגמי). גן הזן שבכניסה מהווה ניגוד מיידי לבאזז העירוני של הרחוב, כמו גם בריכת דגי הקוי המקיפה את המטבח. הדבר שמשך את תשומת ליבנו, עם זאת, הינו הגג, ובו סדרה של שלוש אמבטיות המדמות את האונסן היפני ומשקיפות אל העיר, כך שאחרי יום של משא ומתן בשוק הפשפשים בבזאר סבאדו ונשנוש הטאקו אל-פאסטור הידוע, תוכלו להטעין את כוחותיכם בבריכות החמות האלה בעודכם מביטים אל פארק צ׳פולטפק הקרוב – עם כוס מסקל ביד, כמובן.
ריו קאן הינו הריוקאן הראשון באמריקה הלטינית, ובית המלון הראשון בטוקיו הקטנה שבמקסיקו סיטי. בשנים האחרונות, אותו אזור, הנמצא ממש צפונית לקונדסה הקדחתנית, חווה שגשוג עצום של מסעדות וברים, אשר הובל בעיקר על ידי אידו לופז, בעל המסעדה אידו קוביאשי; קבוצת ההארחה קוביאשי האוחזת באימפריה צומחת של שש מסעדות, וביניהן סושי איוואשי, אשר מגישה ניגירי מעולה. (בריו קאן לא מגישים מזון ומשקאות, למעט ארוחת הבוקר וכריכים לדרך, אותם מספק קפה אינומוטו, שבבעלותו של אידו לופז.) המקום הלוהט ביותר בשכונה, עם זאת, הוא בר הוויסקי-סאקה החדש של קוביאשי, לה טצ׳ינומי דסו, בו תבלו את הלילה שלכם עם סאקה מקומית. אתם אפילו לא תפחדו להסתכן בהאנגובר בידיעה שלרשותכם זמין ראמן הבקר המקסיקני במסעדת אנימו איי קלדוס במורד הרחוב, החל מ-12 בצהריים.
